נירה רובין - עורכת גרפית

והגדת לבתך - הגדה לפסח / טליה גולן

סטימצקי

"יש לי לקוחה שמעוניינת לעצב הגדה לפסח. מתאים לך?" פנה אלי אבי ליפשיץ, שהפיק ספרים עבור סטימצקי.

לומר את האמת, לא התלהבתי. טקס ליל הסדר תמיד היה ארוך מדי בעיניי, לא חשתי חיבור אליו ואל ההגדה שמלווה אותו. אבל לרעיון של טליה חשתי חיבור מידי מכמה צדדים: כמי שגדלה בבית דתי, כפמיניסטית ואם לבת.

מתוך אתר סימנייה: "טליה מרום גולן, מחברת 'והגדת לבתך', אשת חינוך ובעלת תואר שני במיגדר, שמה לב להיעדרן של הנשים מסיפור ההגדה, וראתה חובה להנכיחן מחדש. בהגדה שמפארת את פועלן של נשים מרשימות לאורך ההיסטוריה היהודית, (מתקופת התלמוד ועד ימי הציונות) היא מקשרת את סיפור ההגדה עם גורלן ומעשיהן".

במשך מספר ימים חשבתי כיצד ניתן לחבר מבחינה גרפית טקסט שנוצר על ידי גברים, לחיים של נשים בכל הזמנים. גברים יהודים נפגשו באופן מסורתי בבתי הכנסת ובבתי המדרש. איפה יכלו נשים לחלוק את הסיפורים שלהן? וכך עלו בדעתי שעות עמל ויצירה משותפת בתפירה ורקמה, שבהן היו נשים עובדות ביחד ומשוחחות. גברים כתבו את ההיסטוריה על גבי קלף ונייר, נשים תפרו ורקמו אותה.

וכך מהסקיצה הראשונה, בעיפרון ביני לביני, זה היה הכיוון הגרפי – טקסט בעיצוב מסורתי על גבי בדים באמנות הקווילט (אמנות בבד). הכנתי מספר עמודים לדוגמה ולשמחתי טליה אישרה את הכיוון. העיצוב שילב את תוכן ההגדה המסורתי המדויק ושזר ישן עם חדש, נשי עם גברי, מסורת עם חידוש. בהיפוך מכוון, טקסט ההגדה המסורתי מופיע על קלף בתוך מסגרת פרחים (בהקשר נשי). ממולו הטקסט החדשני מופיע ללא מסגרת, בעימוד המאזכר דף תלמוד (בהקשר גברי). בצד הטקסטים העכשוויים הוספנו סמל המאפיין אותם, כחיבור נוסף למדיה של תקופתנו.

זהו אחד הספרים המרגשים אותי, ומדי ליל סדר בִּתי ואני חוזרות אליו ושמחות לקרוא מתוכו את ההגדה.

ליצירת קשר עם טליה מרום גולן